פסק-דין בתיק ע"א 1857/10

השופטת מ' נאור:

           מונחים בפנינו שני ערעורים, אותם שמענו במאוחד, על פסקי דין של בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא י' צבן), העוסקים בפרשיית קריסת קבוצת הבניה חפציבה. הערעורים מעוררים שאלה דומה הנוגעת להשבת כספי שיקים שניתנו כערבויות לפרויקט דיור של חברת חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ (להלן: חפציבה שיכון) במעלה אדומים.

רקע עובדתי

1.        הערעורים שבכותרת הוגשו בעקבות קריסת קבוצת חברות חפציבה באוגוסט 2007 (לדיון בהרחבה על קריסת החברה ראו ע"א 4409/08, ע"א 10650/08 אלישיוב נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם, 14.11.2010)). הערעור הראשון (ע"א 1859/10) עוסק בבני הזוג רגב. בני הזוג רגב ביקשו מבית המשפט המחוזי בירושלים להחריג את הדירה שרכשו מחפציבה שיכון בפרויקט מעלה אדומים מהשעבודים הרשומים עליהם. על הדירה שרכשו היה רשום שעבוד ראשון לטובת בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, שהיה הבנק המלווה של הפרויקט (להלן: הבנק המלווה), ושעבוד שני למניף שירותים פיננסיים בע"מ (להלן: מניף). הערעור השני (ע"א 1857/10) עוסק בבני הזוג ג'אנו. בני הזוג ג'אנו רכשו דירה באותו פרויקט במעלה אדומים וביקשו אף הם להחריג את שני השעבודים הרובצים על הדירה, הראשון לטובת הבנק המלווה והשני ולטובת מניף.

2.        בשני המקרים התמורה בשיקים ששולמה על ידי הרוכשים עבור דירותיהם, לא הופקדה במלואה בחשבון הליווי של הפרויקט אלא בחשבונות אחרים של קבוצת חפציבה. בני הזוג רגב שילמו חלק מהתמורה בשיק בנקאי שנרשם כי הוא "למוטב בלבד". השיק הוצא על ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ ונרשם לפקודת חשבון בנק דיסקונט למשכנתאות על שם חפציבה שיכון, שהוא חשבון הליווי של הפרויקט.  על אף האמור, הוסב השיק והופקד בחשבון רגיל של חפציבה. בני הזוג ג'אנו שילמו חלק מן התמורה עבור דירתם בשיקים לפקודת חברת חפציבה בע"מ (חברה שאיננה קיימת). על גבי השיקים צוין שהם "למוטב בלבד". השיקים הללו הוסבו והופקדו בחשבון רגיל של חברת חפציבה שאינו חשבון הליווי של הפרויקט.

3.        שני זוגות הרוכשים קיבלו חזקה בדירותיהם עוד לפני קריסת חפציבה, ובכך שפר מזלם למול רוכשים רבים אחרים. ואולם - הדירות לא היו רשומות על שמם, והם לא יכלו למכור אותן.

4.        בסמוך לאחר קריסת קבוצת חפציבה, התקיים ביום 20.8.2007 דיון בישיבה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הכספים של הכנסת. למחרת הדיון, ביום 21.8.2007, הוציא המפקח על הבנקים הודעה לעיתונות ובה הבהיר המפקח כי באותו שלב הוא מרכז את מאמציו בטיפול ברוכשי דירות שנפגעו כתוצאה מקריסת החברות. בהודעה זו קבע המפקח מספר קטגוריות של מקרים בהם זוהתה התנהגות לקויה של בנקים שגרמה נזקים לרוכשים. מקרה אחד, שפורט בסעיף 3 להודעה ונוגע לבני הזוג רגב, הוא מצב שבו נכתב שיק לפקודת חפציבה עם שם בנק ומספר חשבון של הפרויקט, אלא שהשיק הופקד בחשבון שאיננו חשבון הפרויקט. המפקח קבע בהוראותיו כי הסעד שינתן במקרה כזה הוא שהבנק בו הופקד השיק יידרש להעביר את הכספים לבנק המלווה על מנת שהבנק המלווה ינפיק לרוכש ערבות. מקרה נוסף שפורט בסעיף 5 להודעה ונוגע לבני הזוג ג'אנו, עוסק במקרה בו נרשם שיק לפקודת חפציבה בע"מ בתוספת הכיתוב "למוטב בלבד". השיק לא הופקד בחשבון הפרויקט אלא הופקד בחשבון אחר. גם כאן קבע המפקח כי הבנק בו הופקד השיק יידרש להעביר לבנק המלווה את כספי השיק לצורך הנפקת ערבות. אין מחלוקת שהמקרים של בני הזוג רגב ובני הזוג ג'אנו מתאימים לקטגוריות של סעיף 3 וסעיף 5 בהתאמה, כפי שפורט בהודעת המפקח על הבנקים.

5.        בהנחיות המפקח על הבנקים מיום 21.8.2007, כפי שגם מציין בית המשפט המחוזי בהחלטותיו, לא הייתה הבחנה בין פרויקטים "שהושלמו" לפרויקטים "שלא הושלמו". עם זאת, בהמשך, ביום 27.8.2009, כתבה סגנית המפקח על הבנקים לבנק הבינלאומי בע"מ, בתשובה לפנייה מטעמם, שבכל הנוגע לפניות של רוכשי דירות שנכון למועד פנייתם למפקח כבר קיבלו את החזקה בדירות, יש להבחין, לפי עמדת המפקח העדכנית, בין פנייה המתייחסת לפרויקט שבנייתו הושלמה לפנייה המתייחסת לפרויקט שבנייתו לא הושלמה. סגנית המפקח הודיעה במכתב כי "יובהר כי 'פרויקט שבנייתו הושלמה' - הינו פרויקט בו כל הדירות אוכלסו, ניתן טופס 4, לא נותרו הוצאות עתידיות להשלמת הבניה ויתרת החשבון של הפרויקט איננה שלילית". במכתב צוין "באשר לפניות המתייחסות לפרויקט 'שבנייתו הושלמה' - לא מצאנו מקום להמשך התערבותנו בשאלת אחריות הבנקים וחובתם להעביר כספי רוכשים אשר נגבו על ידי בנק שאינו הבנק המלווה לזכות חשבון הפרויקט המתנהל בבנק אחר, זאת הואיל ואין מדובר במקרים אלה בהענקת סעד מיידי לרוכשים, ומכיוון שלא נותרו הוצאות נוספות לצורך השלמת בניית הפרויקט אשר העברות כספים אלה נועדו לכסותו". בהמשך המכתב מובהר, כי אין בעמדה זו בכדי למנוע מרוכש או מי מטעמו לפנות לבית המשפט המוסמך, וכי הגוף הראוי לדון ולהכריע באשר למידת אחריותם של הבנקים המעורבים הוא בית המשפט המוסמך ולא המפקח על הבנקים. ואכן, בני הזוג רגב ובני הזוג ג'אנו בחרו לפנות לבית המשפט המחוזי לצורך קבלת סעד בעניינם. 

6.        לאחר פרסום הודעת המפקח על הבנקים, ובטרם העדכון של סגנית המפקח, אישר בית המשפט המחוזי ביום 3.3.2008, הסדר כללי בין כונס הנכסים שמונה לבקשת הבנק המלווה, הבנק המלווה והמנהל המיוחד. בסעיף 32ח להסדר זה נקבע כי הרוכשים בפרויקטים הגמורים ידרשו לפעול לשם יישום הוראת המפקח על הבנקים להשבת הכספים לחשבון הפרויקט. בהתאם לכך, לאחר קריסת החברות בני הזוג רגב וג'אנו עשו כל שביכולתם להשיב את הכספים שבמחלוקת לבנק המלווה, אך בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: דיסקונט לישראל), שהוא חברת האם של הבנק המלווה, סרב להעביר את הסכום לבנק המלווה. בעקבות כך, סרב מצדו הבנק המלווה לשחרר את השעבוד הרשום על הדירות. בלית ברירה, ומשהבינו שהם לא יכולים להסיר את השעבוד מעל דירתם, החליט כל אחד מהזוגות, רגב וג'אנו, לפנות לבית המשפט לצורך סיוע בהסרת השעבוד. יש לציין, שבעניין בני הזוג רגב כתב המפקח על הבנקים לביקורת הפנימית של בנק דיסקונט ביום 27.8.2009 כי הואיל ורוכשים אלה פנו לבית המשפט המחוזי בירושלים (בענין נשוא ערעור זה - מ' נ') אין המפקח על הבנקים מוצא מקום להמשך בירור פנייתם והוא משאיר את ההכרעה בעניין לפתחו של בית המשפט המחוזי.

הכרעות בית המשפט המחוזי

7.        פסק הדין בעניין רגב ופסק הדין בעניין ג'אנו ניתנו שניהם באותו היום. בית המשפט קבע שאין הבדל הנובע מהשוני בשיקים בין שתי הפרשיות. במסגרת ההליכים בפני בית המשפט המחוזי, הודיע הבנק המלווה, כי הוא מצדו מוכן, לשיטתו, לפנים משורת הדין, להחריג את דירות הרוכשים האמורים מן השעבוד. ואולם, מניף שצורפה להליכים, שלזכותה היה קיים שעבוד שני, לא הייתה מוכנה בתחילת הדרך להחרגה כזו בלא שסכום השיקים יוחזר לקופת הליווי. בשלב מסוים הוסכם במסגרת ההליך כי גם מניף תחריג את דירות הרוכשים מן השעבוד שלה, והמחלוקת הכספית תיוותר בין בנק דיסקונט לישראל לבין מניף. בשתי הבקשות שבכותרת הורה בית המשפט המחוזי, לאחר שהרוכשים יצאו מהתמונה, לבנק דיסקונט לישראל להעביר את סכומי השיקים שבמחלוקת לחשבון קופת הליווי בהתאם להנחיות המפקח מיום 21.8.2007.

8.          בפסיקתו, כפי שנפרט בהמשך הדברים, השתית בית המשפט המחוזי את החלטותיו בעיקר על הוראות המפקח על הבנקים, שניתנו בעקבות קריסת קבוצת חפציבה. על נימוקי בית המשפט נעמוד ביתר הרחבה אגב הדיון, אולם נבהיר כי בית המשפט נמנע מלהיכנס לשאלות רבות שניסה בנק דיסקונט לישראל לעורר בפניו תוך קביעה כי טענות הצדדים חרגו מעבר לגבולות המחלוקת שבבקשה. לעניין זה קבע בית המשפט שטענת בנק דיסקונט לישראל שהשעבוד של מניף כלל אינו חל על דירות המבקשים משום שהן נקנו לפני שהוטל, איננה מעניינו.

9.        בית המשפט ציין כי אין זה מדויק לומר, כפי שנטען בפניו, שמדובר רק במחלוקת בין בנק דיסקונט לישראל שאליו הועברו הכספים בפועל, לבין מניף, בעלת השעבוד השני. מחלוקת, שעל פי הנטען, הבנק המלווה אינו צד לה. אלא, בית המשפט קבע כי המחלוקת מתייחסת גם לבנק המלווה וכי ספק אם בסמכותו של כונס הנכסים, כמי שאמון על קופת הפרויקט, לוותר על כספים שהיו אמורים להגיע לקופה. בית המשפט הוסיף שהשאלה העיקרית שמתעוררת, האם להורות לבנק דיסקונט לישראל להשיב את כספי הרוכשים - אינה מושפעת ולא יכולה להיות מושפעת מתוקף השעבודים של מניף, או ממה שייעשה בכספים.

10.      בית המשפט דחה את הטענה שהועלתה על ידי בנק דיסקונט לישראל, לפיה הנחיית המפקח על הבנקים המתייחסת להשבת הכספים איננה רלוונטית לפרויקט במעלה אדומים היות ומדובר בפרויקט "שבנייתו הושלמה". בית המשפט הבהיר שהשאלה האם להבחין בין פרויקט שהושלם לבין פרויקט שלא הושלם לעניין השבת הכספים היא שאלה שלא הוכרעה על ידי המפקח. כל שנקבע הוא שבנק ישראל אינו מוצא מקום להמשיך את התערבותו בעניין פרויקטים שהושלמו, אלא שהדבר צריך להיעשות בבית המשפט המוסמך לכך, וזאת מכיוון שאין המדובר במתן סעד מיידי לרוכשים.

11.      בהמשך ציין בית המשפט כי לדידו הפרויקט במעלה אדומים אינו פרויקט "שבנייתו הושלמה" כהגדרתו על ידי המפקח, משום שיש לבחון את יתרת החשבון רק לאחר פירעון השעבודים. עם זאת, בהערת אגב ציין בית המשפט כי אף אם הפרויקט אכן נופל בגדר פרויקט ש"הושלם" לפי הגדרות המפקח, לא היה מקום להבחין בין פרויקט שבנייתו הושלמה לכזה שבנייתו לא הושלמה לעניין השבת הכספים. ככל שהיה מקום להבחנה כזו, היה מקום לעשותה בנקודת זמן קודמת, בטרם נחתמו הסדרים בין כונסי נכסים, הבנקים והמנהל המיוחד. בית המשפט הזכיר כי בהסדרים שנחתמו הייתה הבחנה בין פרויקטים מאוכלסים לכאלה שאינם מאוכלסים ונקבע בהסדרים כי בפרויקטים המאוכלסים, כדוגמת הפרויקט במעלה אדומים, נשוא הליך זה, על הרוכשים לפעול להשבת הכספים. עריכת הבחנה כזו, כפי שעורך המפקח, בחלוף כמעט שנתיים ממועד החתימה על ההסדרים, מעמידה את מאזן הסיכונים שלקחו הצדדים על עצמם בהסדר, כולל מי שהיו רשאים להתנגד להסדר, באור שונה. בנוסף, קבלת הבחנה כזו רק במועד עדכון סגנית המפקח על הבנקים, מקנה יתרון לבנקים שהתמהמהו בהעברת הכספים למול בנקים שהזדרזו למלא אחר הוראות המפקח, וזאת ללא כל הצדקה משפטית. אכן, בית המשפט הבהיר שבנק דיסקונט לישראל לא היה צד להסדרים אך החובה להעביר את הכספים לא נקבעה בהסדרים אלא בהנחיות המפקח, והן מחייבות את הבנק גם ביחס לפרויקט נשוא הערעור.

12.      עוד קבע בית המשפט כי על פי ההסדר תנאי להחרגת דירות בני הזוג מהשעבוד, הוא קבלת הכספים בחשבון הליווי בפועל. בכך דחה בית המשפט את העמדה של המנהל המיוחד שטען שמספיקה השתדלות של הרוכשים להשבת הכספים.  בית המשפט ציין שאכן, בהסדר הדיוני שנערך בפניו נקבע שדירות בני הזוג רגב וג'אנו יוחרגו מהשעבודים, אך זאת בכפוף לשמירה על הטענות הכספיות. לרוכשים נגרם נזק הנובע מחוסר האפשרות לרשום את הדירה על שמם, ואלמלא ההסדר הדיוני לא היו זכאים לרישום זה. לסיום, הדגיש בית המשפט המחוזי כי בהתאם לקבוע בהנחיות המפקח, מקומם של כספי התמורה ששילמו הרוכשים הוא בחשבון הליווי, ומכך אין לסטות.

13.      בערעור שהוגש בפנינו טוען בא כוח המערער שבית המשפט המחוזי שגה בכך שביסס את החובה להשיב את הכספים על ההנחיות שניתנו על ידי המפקח על הבנקים משום שהנחיות אלה אינן דין. בנוסף, חזר המערער על טענותיו שפעולותיו באי השבת הכספים לא גרמו כל נזק לרוכשים וזאת משום שהרוכשים קיבלו את מלוא התמורה בגין השיקים ששולמו. מנגד, טוענת מניף שיש לקבל את הכרעת בית המשפט המחוזי בדבר תוקפן המחייב של הנחיות המפקח על הבנקים. מניף חוזרת על קביעות בית המשפט המחוזי שאין מקום לעשות הבחנה בדיעבד בין פרויקטים שבנייתם הושלמה ובין פרויקטים שבנייתם לא הושלמה. בנוסף, מניף הדגישה את היותה נושה מובטחת בפרויקט בעלת שעבוד שני תקף ושאין מקום לטענות כנגד תוקף השעבוד שלה.